פסק-דין בתיק רע"פ 4128/05

: | גרסת הדפסה
רע"פ
בית המשפט העליון בירושלים
4128-05
6.7.2005
בפני :
1. אילה פרוקצ'יה
2. סלים ג'ובראן
3. אליקים רובינשטיין


- נגד -
:
אדוארד דקואר
עו"ד אברהים עודה
:
מדינת ישראל
עו"ד אריה פטר
פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א.        זו בקשת רשות ערעור, שהחלטנו בנסיבות לדון בה כערעור, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים גריל, שפירא וסוקול) בו נתקבל ערעורה של המדינה על גזר דינו של בית משפט השלום בקריות (השופטת קנטור), ותחת עונש מאסר של 6 חודשים שירוצו בעבודות שירות, נגזרו על המבקש-המערער 18 חודשי מאסר בפועל.

ב.        (1) על פי האישום הראשון בכתב האישום (המתוקן בשנית) בו הודה המערער, כיהן כרכז, שראשיתו בהתנדבות, במכון הארצי לתחבורה, הפועל במסגרת המועצה הלאומית למניעת תאונות ובו נערכים קורסים לנהגים המחויבים בכך, ומעבר הקורסים הוא תנאי לחידוש או להשבת רשיון הנהיגה שלהם. מתפקידו של המערער היה לודא כי נהגים שזומנו לקורסים ישתתפו בהם כנדרש, להעביר את הרשימות למכון הארצי, לקבל את תעודות הסיום ולהפיצן. המערער - על פי הסדר עם המכון - ריכז רשימות של נהגים שפנו אליו, שילם סכומים למכון הארצי בעבור הוצאות המכון, וקיבל מחלק מן הנהגים סכומי כסף של 250-220 ש"ח לקורס. 11 קורסים שעליהם דיווח ב-2003-2002 לא קוימו כלל; רשימות שהעביר המערער של 32-30 נהגים כמשתתפי כל אחד מן הקורסים, לא היו אלא פיקציה, שכן הקורסים לא התקיימו. בשני מקרים קשר קשר עם מרצה, ח'ורי ריאד (בו עוד ידובר), לפיו יצוין כי חורי העביר את הקורס, מה שלא אירע. הרשימות המזויפות הביאו למתן אישור על סיום הקורס, ובכך זייף המערער מסמך ועשה בו שימוש וקיבל דבר בנסיבות מחמירות. נוסיף כאן כי אולי החמור מכל הוא התוצאה ש- 340 נהגים שלא היו כשירים דיים לכך קיבלו רשיון לנהוג בכבישים, וזאת אף אם לא הוכח ספציפית כי תאונות אירעו כתוצאה מן הנסיבות הללו.  

           (2) על פי האישום השני הציג עצמו המערער בפני פלוני, שזקוק היה לקורס נהיגה מונעת, כעורך דין, החתימו על טופס תשובות לבחינה (שאת שאלותיה לא הציג לו כלל), ואף הגדיל לעשות וביקש שימחק תשובות מסוימות ויחתום בצדן כדי שלא לעורר חשד. פלוני שילם לו 500 ש"ח בהבטחה שיקבל אישור לשם הצגתו למשרד הרישוי וקבלת רשיון, וכך אירע. העבירות באישום זה הן שידול לזיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה.

           (3) משהורשע המערער על פי הודאתו, נגזר דינו. בית משפט השלום התחשב בהודאת המערער, ובכך שנמחקו מכתב האישום עבירות של שוחד וקשירת קשר לביצוע פשע, ודן אותו לשישה חודשי מאסר בעבודות שירות, למאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים, ולקנס של 30,000 ש"ח.

           (4) בבית המשפט המחוזי ערערה המדינה על קולת עונש המאסר, בנימוקים של משך התקופה בה פעל הנאשם ומספר הפעמים שבהם נעברו עבירותיו, ובית המשפט סבר וקיבל, כי "שיטת העבודה" שיצר המערער ופוטנציאל הסיכון לנהגים שללא קורס כנדרש יטלו הגה לידם מצדיקים התערבות. לפיכך השית בית המשפט על המערער 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל. שאר חלקי גזר הדין נותרו בעינם.

ג.        (1) בבקשת רשות הערעור נטען, בין השאר, כי שורת הצדק מחייבת להרשות ערעור על גזר הדין שהושת בבית המשפט המחוזי, שכן לראשונה נשללת חרותו של המבקש - המערער, ו-18 חודשי מאסר בפועל יוצרים פער של ממש בענישה לעומת 6 חודשי עבודות שירות שגזר בית משפט השלום. נטען כי המדובר בפער חריג - שבמהות אינו רק פי שלושה, שמונה עשר חודש לעומת שישה חודשים, אלא הרבה למעלה מזה, בגלל הפער באופי העונש; פער כזה, כנטען, מצדיק בנסיבות יוצאות דופן מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (רע"פ 5060/04 הגואל נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) (השופטת פרוקצ'יה).

             (2) המדינה הגיבה, כי הכלל הוא אי מתן רשות ערעור בשאלות מידת העונש, לאחרונה ההחלטה ברע"פ 4897/05 שור נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) (השופט ג'ובראן), בה נקבע גם, כי אין לקבל טענה שבקשה לרשות ערעור היא ערעור ראשון על גזר הדין בו מדובר, אם זה ניתן בבית המשפט המחוזי. זאת- שכן העלאתו של נושא בפני ערכאה שלישית יש לעגן "בטעמים מהותיים ולא בספירתן של הערכאות שקיבלו את עמדת המבקש מול אלה שדחוה". לפיכך סברה המדינה, כי אין מקום לרשות ערעור.

ד.        (1) התיק הועבר להרכב, בהחלטת השופטת ביניש.

           (2) בדיון בפנינו נטען על ידי בא כוחו המלומד של המערער, כי נגד אותו ריאד ח'ורי שקשר עם המערער דנא כי יחתום על טפסי דרישת שכר בגין קורסים שלא נערכו, תמורת תשלום נוסף מטעם המערער, וכך עשה באשר לשני קורסים, הוגש כתב אישום בגין זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר (פעמיים) וקבלת דבר במרמה. הוא הודה, והמדינה ביקשה להשית עונש מאסר בעבודות שירות וכן קנס, תוך ציון כי המערער דנא הוא שאירגן את הקורסים וההבדל הוא בהיקף המעשים. ח'ורי הורשע. בתסקיר שירות המבחן הומלץ על מבחן לשנה ושירות לתועלת הציבור בהיקף 200 שעות וכן ביטול ההרשעה. בית המשפט עמד על ההרשעה, ולעניין העונש גזר על הנאשם מאסר על תנאי של 6 חודשים ל-3 שנים וכן מבחן לשנה ושל"צ של 200 שעות. ח'ורי מערער ומבקש ביטול ההרשעה (המדינה לא ערערה).

           (3) בא כוח המבקש טען בפנינו, כי ח'ורי היה עובד המכון ואילו המערער היה מתנדב, ועל כן הפער בין העונשים - מאסר על תנאי ושל"צ אל מול מאסר בפועל של 18 חודש - אינו סביר, ולפיכך יש להשיב על כנו את גזר דינו של בית משפט השלום.

           (4) בא כוח המדינה בהגינותו ציין כי הפער האמור מצדיק "הנחה" בעונש, אך לא ביטול המאסר הממשי בפועל, נוכח היקף מעשיו של המערער.

ד.        החלטנו כאמור לדון בבקשה כערעור, ולקבל את הערעור חלקית. אכן, כשלעצמנו איננו סבורים, כי המדובר בעבירות אשר בשכמותן יש להסתפק במאסר בעבודות שירות. בעבירות זיוף במטרה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושידול לזייף מסמך, הנעשית במסגרת גוף ציבורי, ראויות לענישה מחמירה, גם כשהמדובר, כבמקרה דנן, באדם בן 57 ובעל עבר נקי. משנה חומרה - כפי שאף ציין בית המשפט המחוזי - יש בכך שתוצאתן הישירה של עבירות המערער היתה, כי 340 איש נטלו לידם הגה מכונית ונסעו בכבישים כשלא היו זכאים לכך, שכן לא עברו את הקורס לנהיגה מונעת; גם אם אין ראיות כי נגרמו תאונות בהקשר זה, משול הדבר למזיק, שור מועד, שרצועתו מותרת והבריות נתונות לשגיונותיו. הנה עוד פן של הפקרות ועמה סכנת נפשות, שישראל לוקה בה לא מעט. לכן בדין החמיר בית המשפט המחוזי את עונשו של המערער, שמעל באמון שנתן בו. איננו רואים מקום להסתפק בעבודות שירות, ואולם בשל הפער הניכר אל מול ריאד ח'ורי באותה פרשה, גם אם ח'ורי נאשם בהיקף קטן משמעותית של עבירות, החלטנו להעמיד את עונש המאסר בפועל על 12 חודש, שאר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם. הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום י' בתמוז תשס"ה (17.7.05) עד השעה 10:00 בבוקר במזכירות הפלילית בבית המשפט המחוזי בחיפה.

ה.        לא נמלא חובתנו אם לא נעיר, כי התמונה של התנהלות המכון הארצי לתחבורה, הפועל במהות כזרוע של משרד התחבורה, באשר לקורסים במקרה ספציפי זה, שלפי כתב האישום ניתן בידי המערער לרכז בעצמו על גבי טפסים ריקים רשימות של נהגים שפנו אליו מיזמתם, לתאם את המיקום ואת זהות המרצה - אומרת דרשני, ועגמימותה כשירות ציבורי אינה טעונה הכברת מלים. אנו מקוים כי כגון דא אינו קיים עוד, וכי משרד התחבורה נתן דעתו להפקת לקחים. הפרקליטות תעביר העתקו של פסק דין זה למשרד התחבורה בדרג הבכיר המתאים.

           ניתן היום, כ"ט בסיון תשס"ה (6.7.05).

ש ו פ ט ת                                              ש ו פ ט                                     ש ו פ ט


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   מפ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>